פורטל:ביולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הפורטל נמצא בבנייה מכיוון שהפורטל בנוי ממספר דפים, אין מניעה לערוך את דפי המשנה שלו אך רצוי להתייעץ קודם בדף השיחה עם העוסקים בבנייתו. |
|
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
פרדריק סנגר הוא ביוכימאי אנגלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1958 ופרס נובל לכימיה לשנת 1980. בשנת 1955 קבע סנגר את הרצף המלא של חומצות האמינו בחלבון האינסולין, וזאת על ידי חשיפת האינסולין לאנזים טריפסין שחתך את האינסולין למקטעים. בעזרת שיטות שונות של כרומטוגרפיה הוא הפריד את המקטעים על פי מסיסותם ומטענם החשמלי. מקטעי האינסולין נעו לכיוונים שונים על פי תכונותיהם כאשר הופעל עליהם שדה חשמלי. הפרדה זאת יצרה דפוס קבוע וייחודי לאותו חלבון, אותו הוא כינה "טביעות האצבע" של החלבון, כיוון שבדומה לטביעות אצבע של בני אדם, כל חלבון מניב בשיטה זו דפוס ייחודי. על ידי קביעת רצף המקטעים קבע סנגר שלחלבון רצף קבוע ומדויק של חומצות אמינו, כלומר הוא הוכיח כי לחלבונים יש מבנה מוגדר, תגלית שזיכתה אותו בפרס הנובל הראשון שלו לכימיה בשנת 1958.
בשנת 1975 פיתח סנגר שיטה לריצוף DNA וכעבור שנתיים השתמש בה כדי לקבוע את רצף בסיסֶי הגנום של נגיף הבקטריופאג'. זאת הייתה הפעם הראשונה שגנום שלם מופה בהצלחה, וזו הייתה אבן דרך חשובה בהתקדמות של המדע לעבר מיפוי הגנום האנושי. תרומתו לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין זיכתה אותו ואת וולטר גילברט בפרס נובל השני שלו לכימיה בשנת 1980. בשנת 1982 סנגר פרש מן המחקר, אך הוא עדיין עוזר לחוקרים בעזרת הידע הנרחב שלו בנושא הגנום שבמחקריהם.
 |
| סכר אשר בונים קנדיים בנו בנהר בארץ האש, ארגנטינה. בונים הם דוגמה נהדרת למין מהנדס סביבה, כלומר, מין היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול בו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים בבית הגיודל. כפי שנראה בתמונה זו, הסכר שינה לחלוטין את תצורת הנהר וכתוצאה מכך את התנאים למינים אחרים. כך למשל, דגי נהר אינם יכולים לדור עוד באזור הרדוד שנוצר כתוצאה מהסכר, אבל צמחי נחלים רדודים יכולים לשגשג בו. |
במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוף בונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפת לוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו המאמצת (שבעצם חטפה אותו מנקבה אחרת) בעת שהיה גור.
ביולוגיה - נדידת ציפורים - שירת הלווייתן - הנס החכם - החי של אוסטרליה - מין מהנדס סביבה - מטבוליזם - דבש - אל-אווירני - פגם גנטי - ניסויים בלשניים בקופי אדם - מין מהנדס סביבה - עץ - ניסוי קליני
חסרי זנב הם דו-חיים הנכללים בסדרה Anura (מילולית: חסרי-זנב; מיוונית: an=בלי, oura=זנב). סדרת חסרי הזנב כוללת שתי קבוצות מובחנות: צפרדעים וקרפדות; אף על פי כן, חלוקה זו בין הצפרדעים לקרפדות אינה טקסונומית והן נבדלות זו מזו במאפיינים חיצוניים ובדפוסי התנהגות. מבין המשפחות הרבות שבסדרת חסרי הזנב, ישנן שתיים הנקראות צפרדעים וקרפדיים, אך גם מיני חסרי זנב שאינם במשפחת הקרפדיים מכונים "קרפדות", וכך גם לגבי הצפרדעיים. בקרב הציבור הרחב מכונות לרוב כל חברות סדרת חסרי הזנב "צפרדעים".
גנטיקה הוא המדע העוסק בתורשה ובמגוון הגנטי באורגניזמים. הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקידי הגנים והיא מאפשרת לנו לבחון את השפעתן ההדדית כלל הגנים באורגניזם על תכונותיו. ברוב היצורים החומר התורשתי מצויות במולקולות ה-DNA ה"נארזות" בעת חלוקת התא לכרומוזומים. כיום, רוב המחקר בגנטיקה סובב סביב הניסיון להסביר את השפעתם של הגנוטיפ, כלומר מכלול הגנים המקודדים לתכונה מסוימת, על הפנוטיפ, כלומר ביטוי הגנים במציאות, כמו גם את השפעת הגנים על אוכלוסייה מסוימת של אורגניזמים ואת השונות ביניהם. אבי הגנטיקה המודרנית היה הנזיר הצ'כי גרגור מנדל, שביצע במאה ה-19 ניסוים באפוני גינה והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. למרות שלא כל התכונות מאופיינות בעקרון ההורשה המנדלי, עבודתו של מנדל הדגימה את החשיבות שביישום הסטטיסטיקה בחקר התורשה. מאז ועד היום משתמשים בתורתו של מנדל כבסיס למודלי תורשה בגנטיקה.
בתמונה: הרכבה בין שני צמחי אפונת גינה עם אללים שונים עבור אותו הגן, אחד המבטא פריחה סגולה (מסומן ב-B) ואחד המבטא פריחה לבנה (מסומן ב-b).
![그림:Bullet red.png [ko]](/ko/wiki/그림:Bullet_red.png.html){kind=link}
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: דורשי שכתוב • דורשי עריכה • דורשי השלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקורות • לפישוט (יש לגלול את המסך כלפי מטה)